על בימה קטנה ומאולתרת בבית ההלוויות בסנהדריה עמד הרב הראשי לשעבר הרב שלמה עמר והילל את אליעזר שפר ז"ל שהלך השבוע לבית עולמו.
קולו של הרב הדהד בחלל החדר וראשו בצבץ מבין מגוון מרגש של כיפות שחורות, מגבעות וכיפות סרוגות צעירים ומבוגרים בכל הגוונים והגדלים שהגיעו ללוותו בדרכו האחרונה. כזה היה שפר ז"ל גשר בין דורות ועולמות.
דור הנפילים
מי שנולד בשנת 1933 בטבריה למשפחה קרלינאית חרדית שכל בניה שרתו בצבא והיה דור שישי לעליית תלמידי הבעל שם טוב שעלו ב1977 לא"י חיבר באופן מופלא בין קודש לחול והפעיל עד החודשיים האחרונים עמוד פייסבוק פעיל ובו סיפורים נפלאים מפרי עטו. שאלתי אותו בעבר מיהו אליעזר שפר ותשובתו הייתה: "חיבור אחד בין טבריה מירון וירושלים וכל השאר שוליים".לשאלה כיצד ירצה להיזכר השיב שפר "כמי שהטביע את חותמו ביצירת מודעות לירושלים"
שפר ממייסדי המפד"ל, משחררי העיר ירושלים, יקיר העיר ירושלים, יקיר החינוך הדתי וזוכה עיטור לוחמי המדינה של תנועת הלח"י. היה איש אשכולות מפועלו בסוכנות ועד כהונתו כיו"ר איחוד בתי הכנסת בישראל והארגון האורתודוקסי העולמי.
אליעזר שלי
שאלתיו בעבר מי השפיע עליו והוא דיבר על אמו תהילה שפר אשת חסד שכל אחד מצאצאיה הרגיש שהיא רק שלו. ניתנה לי הזכות לפעול לצידו ולהנות מחברותו וסקרנותו הבלתי נלאית למרות הבדלי גילאים של כ45 שנים. אליעזר שאני הכרתי היה אנרג'ייזר בלתי נלאה הוא קידם אותי וצעירים נוספים לקדמת הבמה בכל הכוח, העלה רעיונות חדשים ופעל למימושם, חיבר בין עולמות, עסק במגוון תחומים והצליח להעמיק בכל אחד מהם. אליעזר שלי הגיע במפתיע לבית חולים כאשר שהינו שם ושילם מכספו על מלונית לשבת מבלי שידענו מזה. אי אפשר לדמיין שהאדם הכי חי וחיוני שהכרתי כבר לא אתנו.
אליעזר של מוריה
רבים ומכובדים הספידו את שפר אך אותי ריגשו דבריה של בתו מוריה טלמור שדיברה על אביה הפרטי. האב שבימיו האחרונים עוד שוחח איתה בהתלהבות על שילוב של אקולוגיה ויהדות, האב שאהב אנשים, את ארץ ישראל שיריה וההיסטוריה שלה, האב הסקרן שלא שבע מאיסוף ידע.האב שהיה גם מנהיג ציבור וגם איש משפחה, האב שכל כך אהב גם ללמוד וגם ליצור, האב שהיא יכולה להישען עליו, האב שהעניק לה בכל יום שישי ספר.
נוח בשלום על משכבך והיה מליץ יושר לכולנו.