ארץ זבת חלב ודבש – טאוב ישיר

עמיעד טאוב נאלץ לטייל בצפון בעוד חבריו כובשים את אירופה. בטור ציוני הוא מפרט מהן היתרונות של הנופשים בציון החל מאכילת שווארמה וכלה ביכולת להתלונן.

ארץ זבת חלב ודבש

מכיוון שהתקופה היא תקופת בין הטיסות בה כל עם ישראל ופמלייתו מתכווצים להם יחדיו בתורים של הנמל של דוד בן גוריון ומעלים פוסטים מאושרים לכאורה לספר הפנים בעוד עבדכם הנאמן נאלץ לנפוש ולהתלונן על פמלייתו מרובת הזאטוטים בצפון המהביל. אז קיבצתי עבור עניי ארצנו ואלו שלא נוסעים לגולה מסיבות הלכתיות את ארבעת התירוצים הבולטים לבילוי קיץ בארץ השוכנת בציון.

חובת ההנאה
בעוד כשחוזרים מנופש בארץ ניתן להתלונן על הכל! המדובר בזכות שנלקחת ממי שבחר להמריא. גם אם בזבזת שעות של הכנות בהורדת אפליקציות, השוואה בין מחירי טיסות, אריזת ושקילת מזוודות וצידניות עם נקניקים כשרים שאינם ראויים למאכל בליין רק בשביל לחכות יומיים בתור הארוך בכניסה למוזיאון אנה פרנק חובה עלייך לחזור ולדווח לעולם כי המדובר בטיול מדהים שלא יישכח.

חובת האינטלקטואליות
מדהים איך אנשים פשוטים שהפעם האחרונה בה קראו ספר הייתה בבית הספר מכריחים את עצמם לעמוד בתורים למיטב המוזיאונים באירופה ולטפס על מגדלים ארכיטקטוניים גבוהים מידי רק על מנת לצפות בנוף המהמם שהערפל האירופאי מסתיר לחלוטין.

חובת הכשרות
אז אמנם יש מי שמצאו לעצמם ברב גוגל היתר לאכול קיורטוש בבודפשט, ציפ'ס במאנקן פיז באמסטרדם ולשתות קפה אספרסו בכיכר ברומא והמקלים אף מבהירים כי קורנפלקס קלוגס הוא אותו המוצר מרמי לוי (אל תאמינו לאנטישמים המפחידים המורחים שומן החזיר על כל פתית) אבל ת'כלס אין קופסת שימורים שתשווה לשווארמה בחדרה.

חובת הלבבות
 אז הלבבות אמנם נפתחים בשאנז- אליזה אבל גם הפיות בעיקר של אותם שכנים ישראלים צעקניים איתם בחרתם להצטופף בטיסת לואו קוסט של שקל שבעים שממריאה באיחור של שש שעות ואל תשכחו את הציפיות שלא התגשמו בגלל מזג אוויר, בחירה בדיל שרק נראה טוב והנפילה למלכודות התיירים (כל מוכר הודי ברמבלאס יודע לזהות ישראלי יותר טוב מההורים שלו).

חובת הכיס
יש מי שבטוח שסוף שבוע ביוון על בסיס הכל כלול זול יותר משבת בטבריה על בסיס לינה וארוחת בוקר והוא צודק לחלוטין אבל שוכח להכניס את העלות האלטרנטיבית קרי השופינג, המתנות לילדים כולל תוספת רגשות אשם, כבודה עודפת בחזור והשוקולדים מהדיוטי פרי ש יקרים מהסופר השכונתי אבל מהווים מצוות עשה ששום תייר חוזר עוד לא הצליח להתחמק ממנה.