עמיעד טאובאחרי 15 שנות נישואים לטאוב נפלו כמה אסימונים על ההבדלים בין גברים לנשים.
על מתנות וקניות ואי שיוויון בין המינים.
שונא מתנות חי רע
השבוע חגגנו רעייתי שתחיה ואנוכי 15 שנים ושבעה חודשים של זוגיות שצפויים להסתיים בקרוב במידה והיא תמשיך להזכיר לי שללידה הראשונה הבאתי בובה של פרה שהייתה במבצע בתחנת דלק וללידה השנייה שלושה ספרי בישול.
איך הגעתי לגיל בו אני נאלץ להביט מדי יום הולדת במתנות שמחלקים הסבים השכנים והחברים לילדים המפונקים שלי שלא עבדו מעולם? שלכל ארוחת שבת החברים מביאים מתנה "משפחתית" שנעה בין פרחים ובקבוק יין לקערת סלט שמעולם לא תשתמש בה בעוד אני מקבל במקרה הטוב חולצה מכופתרת לגיל 40 (מתי תלמדו שביגוד לא נכלל בהגדרה המילונית של מתנה?).
כשמדברים על אי שוויון בין גברים לנשים צריך להתחיל באפליית המתנות. בעוד נשים וילדים נהנים מיחס חם ומגוון מוצרי טיפוח וצעצועים, תרומתם של הגברים לתקומת הבית השוכן בציון מתקבלת כמובנת מאליה בליווי מתנות כלליות. כבר אמר מי שאמר
כי גבר מצליח הוא זה שמרוויח יותר מכפי שאשתו מצליחה לבזבז ואישה מצליחה היא זו המוצאת גבר כזה. ולמרות ששניהם מצליחים רק היא מקבלת מתנות שוות.
גברים מאי ביי נשים מנוגה
השבוע גיליתי שוב עד כמה נשים לא מבינות גברים. זה היה יום חמישי בשעות הערביים, האוויר היה קריר ומצב רוח בשמים. הגעתי הביתה בשיא ההתלהבות ובישרתי לרעייתי שתחיה כי חיינו עומדים להשתנות לאחר שאל סניף הדואר הסמוך הגיע מפצח הגרעינים הידני שהזמנתי ביבוא ישיר מהגולה הרחוקה ובזה תם הקץ לקשיי פיצוח הגרעינים בהם אנו נתקלים מדיי שבת המלכה.
איך לומר זאת בעדינות יונית? רעייתי לא חלקה את אותה תחושת התרוממות רוח זה היה יותר משהו בסגנון של גוער ומאשים המשדר ללא שום אסמכתא שאני מוציא את כספי הירושה של הילדים על דברים לא שימושיים.
למען הגילוי הנאות אציין כי את אותו המבט קיבלתי גם כששבתי לביתי מבצרי עם מוצרים ייחודיים כגון: אופני מרוץ, אבן אש, תחבושת אלסטית לשתי הכתפיים ומתקן חדשני לחיתוך סלט. ולא העובדה שנסעתי רק פעם אחת על האופניים ושגם עם גפרורים אפשר להדליק מנגל לא אומרת שלא נזדקק למוצרים מהותיים אלו בעתיד ואף מילה על ארון הנעליים הייצוגי שלך שהיה יכול לחסוך יבלות לדור שלם של ילדים באפריקה. בסופו של דבר הכל מתחיל ומסתיים בקנאה הנשית בכך שבעידן הדיגיטלי נפתחה לראשונה חנות לגברים שנקראת אי ביי.