שביל החינוך המוזיקלי בתלמה ילין הפך לשביל הייסורים. כמויות התלונות והעדויות הממשיכות לזרום מעידות כי את המנגינה הזאת צריך להפסיק!
ואלה תולדות תלמה
הרברט (צבי) בנטוויץ' יועצה המשפטי של התנועה הציונית ומנסחי הצהרת בלפור היה אדם קשה. הבריטי המזוקן שנולד בשכונת וייטצ'אפל עלה ארצה בשנת 1929 ונודע כאב וכמחנך קשה מאוד עם אחד עשר ילדים להם העניק חינוך בריטי קפדני וקר. ממש כמו בצבא נהג בנטוויץ לחלק כל דבר לשלושה. בכל אגף מגורים שוכנו שלושה ילדים שישבו לשולחן האוכל שלוש פעמים ביום וחולקו לשלשות מוזיקליות. הראשון שנולד נועד ללמוד פסנתר, השני כינור והשלישי צ'לו וחוזר חלילה.
במהלך השנים השתבש הסדר, חלק מהילדים מרדו בחינוך הנוקשה הסדר השתבש. הילדה השמינית, תלמה ילידת 1895 למדה צ'לו במקום כינור ובמרוצת השנים נישאה לאדריכל הירושלמי המפורסם אליעזר ילין והפכה לצ'לנית בעלת שם שהלכה לעולמה בשנת 1959 ממחלה קשה.
כשנה לאחר מותה דיווח העיתונאי ל. דוד בעיתון דבר על הקמת הגימנסיה המוסיקלית "תלמה ילין" בדירה דלה בת שלושה חדרים ברחוב בן יהודה בתל אביב בראשותו של המורה והמנהל יצחק הירשברג שעם השנים קנה את עולמו כחלוץ החינוך המוסיקלי בישראל עם שש מגמות אמנות, שתי תזמורות והמון מורים מטרידים.
סיפורם של מפלצות אדם
גם בין עברייני המין שלטעמי אינם ראויים לקיום אנוש קיימת סוג של היררכיה בתחתיתה מצויים הפדופילים. לטעמי הנמוך ביותר בהיררכיה האנושית הינו איש חינוך המנצל מצוקה של תלמיד וחורט בו את זממו העובדה כי שביל החינוך המוסיקלי בתלמה ילין הפך לשביל הייסורים של המוני נערות ונערים בהם דרכו טורפים בדמות מורים נערצים מזעזעת בעיניי.
התמונה המתגלה בתחקירים האחרונים על השיטותיות וכמויות התלונות והעדויות הממשיכות לזרום מעידות על כך שבמקום לייצר דורות של מוסקאים מוכשרים ייצרו המורים "אנשי הרוח" בעיקר מערכות יחסים הרסניות עם תלמידים ותלמידות. טוב יעשה משרד החינוך אם יברר כיצד בברנז'ה המוסיקלית נסגרים דברים בשתיקה ואיך ייתכן כי מי מרצים שסולקו מהתיכון בגין עבירות מין המשיכו לשמש כאנשי חינוך במוסדות להשכלה גבוהה.
זה בדיוק המקום להזכיר כי על פי המחקרים עד גילאי התיכון אחוז הנפגעים בקרב בנות ובנים מידי בעל סמכות חינוכית או משפחתית הינו זהה ולנקוט ביד קשה כלפי הזאבים שתוקפים ילדים רכים.