עמיעד טאוב עמיעד טאוב הוזמן להכין חנוכייה בערב יצירה בגן של בתו. בטור הומוריסטי הוא מתקשה להבין איך הצליחה הילדה לבחור דווקא את האדם הכי פחות מוכשר במשפחה להנדס לתכנן ולבנות את יצירת הפאר אותה תכננה הזאטוטה להשיק בערב חגיגי בחג האורים במעמד כל בני המשפחה.
חנוכייה לי יש
ביום ראשון האחרון הוזמנתי אחר כבוד לגן תבור במודיעין. מסתבר שהקטנה החליטה שמכל בני משפחתה דווקא אביה מולידה זה שמעולם לא הצליח לצייר בית וגינה הוא האדם המתאים להשתתף בערב יצירה של הורים וילדים בו התבקשו הילדים לבחור הורה אחד. לילדה היו חמישים אחוז סיכוי לבחור נכון והיא כשלה באופן מחפיר. אומר זאת כך יונית: על בסיס סיטואציות כגון אלו טבע אחד האמוראים או הקדרים של פעם שהתבקש לסייע לילדיו ליצור כדי שמן את הביטוי המקראי "הסתר פנים".
וכך מצאתי עצמי יושב בשעת ערב ובוהה בסלולרי לצד שלושים אימהות מסורות וארבעה אבות אומללים שנבחרו ללא קפידה ובונה חנוכייה. אומר זאת כך שונית: כשהחשמונאים יצאו לקרב מול היוונים לא חנוכיית הפיזה שבניתי ביזע דם ודבק פלסטיק שנדבק לאצבעות היא זו שחלפה לנגד עיניו כסמל להנצחת הקרבות ההירואים.
מכל בני משפחת טאוב, מאימי שהיא מורה לפסנתר, אחותי האחת שהיא מורה לאמנות אחי שהוא מומחה לאכילת סופגניות ברצף טורי ואחותי השנייה שלומדת קולנוע החליטה הקטנה לבחור דווקא במי שעוד זוכר את השמחה הכנה אשר עטפה אותו בילדותו כאשר גילה שהוריו החליטו להשליך לפח באישון לילה את היצירות שהכריחה אותו הגננת להביא מהגן. אומר זאת כך חופית: לא פלא שלא נותנים להם רשיון לפני גיל 17. הגיע הזמן להעניק לאותם ילדים חסרי הורים מוכשרים רשיון לבחור הורים.
בוב הבנאי
יש מי שזכה לידי זהב ולא חסרים אבות המהווים מעין גרסה שכונתית של בוב הבנאי ויודעים לתקן כל פגע רע, אליי מעולם לא פנה חבר או שכן לבקש מקדחה. יש אבות שבונים גדרות, יש מי שמשפצים ארמונות ויש כאלו שיודעים רק להחליף נורות בחלקי נפל הכישרון המפוקפק של להוריד את הזבל באופן מוצלח. אומר זאת כך דורית: עשרות קבלנים ומחליפי מנעולים חייבים לחשבון הבנק שלי את הדירה הראשונה שלהם.
הקטנה החליטה שדווקא מי שכישוריו היצירתיים מסתכמים בכתיבה, קרי מלאכה שאינה מצריכה כלל ידע טכני הוא הראוי להנדס לתכנן ולבנות את יצירת הפאר אותה תכננה הזאטוטה להשיק בערב חגיגי בחג האורים במעמד כל בני המשפחה. אומר זאת כך גורית: היה שלב בו נסתלקה דעתה של הגורה שלי…
ערב היצירה אליו נקלעתי ממש כמו ג'ובניק מהקריה שנחת באמצע לינץ' ברמאללה הזכיר לי את סיפורו של אותו ילד יהודי תם ויושב אוהלים שחזר מהגן ופנה לאמו בשאלה מתוקה "אמא נכון שאלוקים נותן לנו את המזון ושומר עלינו?" "נכון" ענתה אמו. "ונכון שהחסידה מביאה את הילדים?" המשיך הפעוט לשאול בתמימות "נכון" ענתה האם בחיוך. "אז למה אנחנו מחזיקים את אבא?" שאל הילד…