מזל טוב לעמיעד טאוב שחוגג 40!!! לכבוד המאורע הוא ליקט 10 סימנים \ תובנות \ אנקדוטות ממרומי גילו לעבר הגילאים הבאים שעוד יבואו…
הבוס שלי קרי רעייתי שתחיה החליטה שדווקא בגיל 39 שנים 11 חודשים ו29 ימים אני חווה את משבר גיל ה40 רק בגלל ששילמתי מקדמה על ג'יפ האמר כתום ובדקתי אופציות להתגייס מחדש לחטיבת הנח"ל. כולם מדברים על תובנות מהמשבר ואני רוצה לדבר על תופעות.
והמבוגרים נוהגים לתת בהם סימנים:
- לכל אדם יש סחוס שנתן לו אלוהים. בגיל מסוים הוא מתקשה לעמוד ברציפות למשך הבדלה שלמה. לאחרונה אני מוצא את עצמי יושב יותר מדרעי ואולמרט.
2.מלוחמים למתנדבים. במלחמה הבאה ככל הנראה אהפוך מקצין וצלף לזה שממלא שקים בחול ומחלק פיצות במקלטים.
- התזונה אוי התזונה.איך עברתי משלוש ארוחות מבוססות פרה לזה שממלא צלחת בעשבים שאינם ראויים למאכל אדם ואף מילה על שתיית סודה.
- הספורט מזיק לבריאות. אני רואה את חבריי לשנתון מעלים תמונות מתריאטלונים, ורוכשים אופניים בעלות של בית פרטי בסביון ואני עדיין בתהליך גמילה מכורסת הטלוויזיה וגלידות הסורבה שנלוות לה ואחרי כל משחק טניס הרופא שולח לי מיוזמתו אישור מחלה.
- אמור לי מי חבריך. אם פעם היינו מדברים על בילויים, ספורט ובחורות רחמנא לצלן. היום כוכבי השיחה הם טחורים, כאבי פרקים ועלות החוגים לילדים וכולנו מתהדרים בשערות שהחליטו שהמרבץ הטבעי האידיאלי להתפתחותם נקרא כתפיים.
- ההיפוכונדריה.אף פעם לא הייתי מאלו שלא נרתעים למראה דם להפך, הייתי מתעלף מיד. אבל לאחרונה זה החמיר ואני מוצא את עצמי אוחז בחזה בכל פעם שמתפרסמת כתבה על מישהי שחלתה בסרטן שד.
7.ממגניב למביך.המבט המצמית של "אתה מביך אותי" מהילדים כאשר אני מנסה להראות לחברים שלהם כמה אני אבא מגניב ומספר להם על הקסטות הלועזיות שלהם אני מאזין בווקמן החדש. מסתבר שהמילה מגניב כבר לא מגניבה.
8.הדימנציה.אני לא מזהה אנשים שטוענים שהם בני דודים שלי אבל זוכר מונחים לא רלוונטיים כמו פטיפון, אסימונים וסופר דרינק (משקה משנות ה80 איתו ממלאים כיום את מכלי האמוניה בחיפה).
9.הקנאה: אני מתעורר מידי יום בחמש וחצי מיקיצה טבעית באדיבות התינוקת בעוד בתי הבכורה שיצאה לחופש חורפת עד הצהריים שנת חורף שדובים יכולים להתקנא בה.
10.ההומור.אני מספר בדיחות קרש של ננסי ברנדס (מי שמזהה את השם מבין כמה המצב חמור) ומשוכנע שזה מצחיק.
ד"ר תציל אותי
באחד הביקורים אצל הרופא שמתי לב שבדיפלומה על הקיר מופיע שם שמצלצל לי מוכר.נזכרתי בספורטאי שרירי וחתיך שלמד איתי במחזור בתיכון וציפיתי לפרוטקציה. נכנסתי והבנתי שטעיתי. הרופא היה קירח, מכריס, מלא קמטים וזקן. בסוף הטיפול שאלתי אם הוא מהתיכון שלי? להפתעתי הוא השיב שכן. שמחתי מאוד והזכרתי לו שהיינו באותה הכיתה. הוא הסתכל עליי בהססנות ושאל "מה לימדת?!"