"לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ" כתבה המשוררת הישראלית זלדה בשנת 1974 בשיר האלמותי שהפך למעין המנון לא רשמי של ימי הזיכרון הממלכתיים במדינת ישראל, וטקס קריאת שמות הנספים בשואה.
השם שבחרו שירה ועמיחי איש רן הגיבורים עבור בנם, עמיעד ישראל היה מצמרר במיוחד עבורי. השם עמיעד (עם ישראל לעד) נבחר עבורי על ידי סבתי ז"ל ניצולת השואה כסמל לעוצמתו וניצחונו של העם היהודי עתיק היומין על הנאצים ימח שמם והוא גם השם שנבחר לתינוק החף מפשע שנרצח אך ורק בשל היותו בן לעם היהודי כסמל לאמונת הוריו בהיותו של בנם חלק משושלת הדורות היהודית בה למרות הקשיים והכאבים מצליח עם הנצח להמשיך בדרכו הארוכה והפתלתלה. לזכור ולא לשכוח.
דם יהודי
שירה איש רן: 'איבדתי דם. הדם של כל עם ישראל זורם לי בעורקים כעת".
על מנת להבין את עוצמנו של עמנו צריך לשמוע את הזוג לב רן מודים לעם ישראל על התמיכה והתפילות מציינים את גאוותם להיות אחים של כולם וחלק מהעם היהודי ומבהירים בעוצמה בלתי מובנת כי :"הם יכולים לירות בנו, לדקור אותנו, לדרוס אותנו ולזרוק עלינו אבנים. הם יכולים לרצוח אותנו ואת הילדים שלנו, אבל הם לא יכולים לשבור אותנו, לא ניתן להם".
על מנת לעסוק בעיקר ולא בטפל ובמאחד אותנו צריך לשמוע את הרב אליהו מירב, טייס לשעבר וחסיד חב"ד שגדל בקיבוץ השומר הצעיר ואביו של החייל יוסף כהן לוחם הנח"ל החרדי שנפל בפיגוע "אנחנו מוכרחים כל אחד לעזור לתרום לתת ושום פוליטיקה לא תזיז את הרוח היהודית. חבל שהשכול מחבר בינינו אולי נזכה פעם שהאהבה תחבר בינינו".
למרות המהירות שבה משתנות החדשות במדינה שלנו (שעות ספורות לאחר מסיבת העיתונאים המרגשת של ההורים כבר עסקו כל הכותרות בנושאים שגרתיים) אנו צריכים להזכיר לעצמנו יום יום ושעה שעה כי המרצחים השפלים ממשיכים לפגע בנו ולנסות לגדוע חיים יהודיים בשל סיבה אחת פשוטה ומתמשכת. בשל היותנו בנים לעם היהודי ותו לא וכי יכולתנו להתמודד מול האויב הרשע רק אם ניישם את אמרת זבוטינסקי בימי שגרה:"האנשים במלחמה יפים לעתים יותר מאשר בחיי יום־יום".