עמיעד טאובהחלטתו של השר דרעי לקדם את חוק המרכולים היא צעד בכיוון הלא נכון. במקום לחבר יהודים אל השבת בשל משמעותה החברתית והיהודית הוא מייצר קיטוב בין דתיים לחילונים עבור חוק ללא משמעות מעשית.
שבת היא מלזעוק
ממש כמו בלעם הגיע חוק המרכולים של השר דרעי שרצה לברך את השבת והוביל לחילול ה' וחילול שבת המוני. במקום לעסוק בהסדרה משותפת של השבת במרחב הציבורי הלך דרעי על סגנון הכפייה החרדי המוכר והוביל לשלל חוקי עזר עירוניים המאפשרים בעיקר המון שנאה וקיטוב בין דתיים לחילוניים. הפיכת נושא השבת לכלי למאבקים פוליטיים בין חרדים לחילוניים במטרה לקושש מנדטים הינו אם כל חטאת ההופכת את הסמל היהודי עתיק היומין לנושא שבמחלוקת.
הנושא מעצבן במיוחד שכן הוא חסר כל משמעות מעשית. בנושא התחבורה קיים וטו מוחלט של משרד התחבורה בנושא ובנושא המרכולים קיים סעיף המחריג את המסעדות ובתי העינוגים מן החוק ודורש את אישורו של שר הפנים רק למרכולים ובתי עסק וממכר בהם לא נחקק חוק עזר עירוני עד כניסת החוק. חלם זה כאן.
בשנת 2001. כתבו פרופסור רות גביזון, והרב יעקב מדן את אמנת גביון מדן המשמשת בעיקר כבסיס לציטוטים בטורים פובליציסטיים. לא ברור מדוע אבל הסרוגים לא עוסקים מספיק בנושאי 'דתי ומדינה' מרבית הרבנים והפוליטיקאים הדתיים מתחמקים מלהשמיע את קולם בסוגיה ומפחדים לאחוז בתפוח האדמה הלוהט של השבת ומותירים את היחסים בין המרחב הציבורי לרשות היחיד ללא הסדרה.ההתחמקות משדרת מסר שגוי לפיו נושאי דת ומדינה הינם באחריות המפלגות החרדיות ומסר מסוכן עוד יותר לפיו נושאים כמו שבת הינם בגדר עניינים טכניים ולא בגדר סמלים יהודיים בסיסיים.
לשמור על העניים
בנושא השבת אסור לנצח בכוח. אני אמנם מתנגד לחלוטין לפתיחת מסחר בשבת הן מהסיבה היהודית והן מהסיבה החברתית ולא בכדי אחת התומכות הבולטות של השבת היא הסוציאליסטית שלי יחימוביץ' שהבינה כי אסור להפוך יום מנוחה עם ערך סוציאלי עצום ליום חול בו נגזלת המנוחה ממאות אלפי עובדים עניים, שמועסקים בעל כורחם.
אבל וזה אבל גדול בחברה יהודית בה אנשים רבים חושבים הפוך ממני בנושא השבת הניסיון לכפות את דעתי ולא להכיל את דעתם מסוכן למרקם היהודי. הייתי רוצה לחזות בקריסתם של כל הפועלים בשבת לא מכוח החוק היבש אלא מתוך התקרבות של אזרחים דתיים וחילוניים לשבת והבנה של כלל הציבור בנוגע ליתרונותיה הרוחניים והחברתיים של השבת.